×
×

ראשית

ראשית מרום גולן – מחנה לאיסוף בקר בעלייקה (יולי 1967)
מרום גולן הוא הישוב הישראלי הראשון שהוקם בגולן לאחר מלחמת ששת הימים, מיד עם סיום המלחמה,
מי שהחליט על ישוב רמת הגולן בפועל, זו לא הממשלה, אלא קבוצה שקיבלה החלטה לנסות ולהתיישב ברמת הגולן.
בחיפושים אחר מקום מתאים הגיעה הקבוצה ל"עליקה" (מחנה סורי נטוש) שם הקימה "מחנה לאיסוף בקר". את העדרים שאספו החליטו לא להוריד לתחומי ה"ארץ" מפחד של הפצת מחלות בקר. כך שעוד לפני שקם הקיבוץ קם בו ענף הבקר...
כרמל בר ואחריו עומר ויינר היו הראשונים משלנו שהגיעו ל "מחנה איסוף הבקר" יחד עימם יוצאי קיבוצים נוספים ומתנדבים סה"כ  כ - 50 איש.
הכותרת "מחנה לאיסוף בקר" הייתה בעצם הסוואה לרעיון המקורי ליישב את הגולן, רעיון שבתקופה ההיא קיבל תמיכה גלויה רק מיגאל אלון (ח"כ באותם שנים) אך נעזר גם בתמיכה שקטה מהסוכנות היהודית. כך שלמעשה ראשוני האזרחים ברמת הגולן "אספו בקר ביום וחלמו על התיישבות בלילה..."
הקמת קיבוץ גולן בקוניטרה הנטושה
הצעד הראשון בהכרה הממסדית של רעיון ההתיישבות בגולן הגיע מההחלטה על הקמת האחזויות בגולן, החלטה שהתקבלה ב 31.8.67 על ידי ממשלת ישראל.
כחודש לאחר מכן ב 12.10.67 עוברת קבוצת איסוף הבקר או בשמה החדש קיבוץ גולן ( שכבר החלה להתנהל כמשק בקיבוץ המאוחד) לנקודה הזמנית בקוניטרה שם כבר נפתחו עוד כמה ענפים ומוסדות הקשורים בקיומו של ישוב. (דואר קוניטרה, "המזנון", אכסניה,הנהלת חשבונות ועוד).
ענף הבקר המשיך להתנהל ב"עליקה" ולהפעלתו מצטרף משה תמיר שניקרא אל הדגל לתרום מניסיונו בביסוס ענף הבקר.
הקיבוץ החדש מנה כ 70 חברים. (52 חברים מהקיבוץ המאוחד, 5 חברים מהאיחוד 4 בני עיר ו9 מתנדבים מחו"ל). צה"ל דורש שהנקודה בקוניטרה תקרא "האחזות קוניטרה" (בהתאם להחלטת הממשלה) ולא קיבוץ גולן. כמו כן בסוף אוקטובר 1967, ועדת השמות הממשלתית מתקשה לקבל את השם "גולן" לקיבוץ מכיוון שזהו שם האזור כולו והיא פונה בבקשה להוסיף "קידומת" לשם גולן.
אך בינתיים החברה בקוניטרה מתעקשים וממשיכים בחייהם בקיבוץ גולן.
החיים בקוניטרה (1967-1972)
המציאות טפחה על פניהם של המתיישבים החדשים והבתים הנטושים ומפוארים כל כך מבחוץ התגלו כמלוכלכים הרוסים ומוזנחים, שיפוצם היה כרוך בהוצאה כספית שלא התאפשרה להם כלל. הם מצאו עצמם בקוניטרה ללא חשמל בבתי המגורים, לאור נרות או עששיות נפט, ללא מים חמים במקלחות, עם חלונות פרוצים ברוב הבתים וקור עז. אפילו שמיכות, תנורים, מעילים ונעליים היו ל"מותרות" שהגיעו רק כחודש לאחר הגעתם לקוניטרה. בנוסף לכך, סבלו החברים מצפיפות רבה בחדר אוכל קטן, המספק מזון מידי יום למאה איש, המטבח היה זעיר וללא אמצעי קירור.
המבנה של הבתים בקוניטרה לא תאם כלל את אופיו של הישוב, כל בית היה מוקף בחומה והמרחקים בחצר הפנימית היו גדולים מאוד.
מהר מאוד הבינו החברים כי חייבים למצוא מקום קבע ובו להקים ישוב קיבוצי מתוכנן ומותאם לצרכים, אך הדרך עוד ארוכה ומלאכת התכנון והאישורים רבה.
ציוני דרך משמעותיים בשנות קוניטרה
* השלג הראשון ירד ב 16.1.68 שלג שניתק את הישוב למשך שלושה ימים.
* הקיבוץ המאוחד מייעד את גרעין "שניר" של הנוער העובד והלומד לקיבוץ גולן.
* קבוצת חלוץ שמתוכננת להקים את קיבוץ עין-זיון נמצאת בקיבוץ גולן שבקוניטרה.
* מנסים לגייס כמה שיותר מועמדים מתאימים  - הקיבוץ מונה 100 חברים בינואר 1968.
* ראשוני הילדים מגיעים ובחודש אפריל 1968 נפתח בית הילדים הראשון, המטפלות הן: עדני מיינרט וסולי ילין.
* באותו חודש (אפריל 1968) מאושרת על ידי ממשלת ישראל הקמת ישוב קבע (לא עוד האחזות צבאית...)
* נפתחת המחצבה הראשונה (לימים ה"טוף")
* סדר פסח הראשון בגולן עובר על המתיישבים החדשים.
* החתונה הראשונה של חברי "קיבוץ גולן", חתונתם של עומר ועתלייה וינר נערכה ביגור במאי 1968 (הישוב עדיין לא ערוך לקיים חתונה...)
* בדצמבר 68' סוף סוף, נקבע ואושר על ידי ועדת השמות, השם החדש של הקיבוץ –  "מרום גולן".
* במרץ 1969 הגיעה הטלוויזיה למועדון (טלוויזיה אחת בכל הקיבוץ וגם היא רק במועדון!!!)
* ביולי 1969 התקיימה החתונה הראשונה בגולן ולא סתם "שבע חתונות בערב אחד".
* בערב שבע החתונות הופגז הישוב בקוניטרה בפעם הראשונה אך לא האחרונה...
* אוגוסט 1969 - הוקם בית ספר בגולן כיתה א' בבית ספר ממלכתי "אל-קוניטרה".
* ינואר 1970 - משרד השיכון מקציב ארבע מליון לירות להקמת נקודת הקבע ומתחילים בבנייה.
* ההולנדים שולחים משלוח פקעות צבעונים וזה הופך לגידול במשק.
* נפתח ענף חדש מחצבת טוף.
* אפריל 1971 דוידי נבחר למרכז משק.
* בתחילת חודש מרץ  1972 הופגזה קוניטרה מספר פעמים במרגמות, הילדים הורדו למקלטים ובקוניטרה הופעלה האפלה.
* 31.3.1972 החל המעבר לנקודת הקבע בה אנו חיים עד היום. המעבר התפרש על שלושה ימים כשבסופו נערכה צעדה של כל חברי המשק לעבר נקודת הקבע, אנשים, נשים, וטף כמעט כמו יציאת מצרים, במהלך צעדה זו הומצא הסיפור על בית המכשפה.
(לגירסא המלאה יש לפנות ליהודה הראל).
המעבר לנקודת הקבע למרגלות הר בנטל
כמה חודשים לפני יום הולדתה החמישי של מרום גולן, בחודש מרץ 1972,  מתמקמים חברי הקיבוץ בנקודת הקבע בלועו של הר בנטל.
המבנים הקיימים עם המעבר לנקודת הקבע היו:
בתי מגורים: רכבות  2, 4, 6, 8 מבני ה- H'ים, 1, 3, 7, 9.
מבני חינוך: שני פעוטונים וגן אחד.
מבני ציבור: חדר אוכל (המבנה הצמוד לפאב בשימוש בנטל) ומרפאה...
ומה הושג בחמש השנים הראשונות לקיום הקיבוץ:
הוכשרו אלפי דונמים, הובאו מים, הוקם מפעל, גודרו שטחי מרעה ונוצר עדר בקר גדול, ניטע מטע, הוקמו בתים, כבישים, מוסדות, מקלטים ואפילו הסקה מרכזית. אבל יותר חשוב מהכול נוצרה והתגבשה חבורת אנשים שכבר הפכו למשפחות ואלו רואות במרום גולן את ביתן.
מערכת החינוך גדלה מאוד ובה למעלה מחמישים ילדים ובדרך ילדים רבים נוספים...
בחירת נקודת הקבע הוכיחה את עצמה כאשר ההפגזות המשיכו ופגעו במבנים בקוניטרה ובעין זיוון. המצב הביטחוני היה מתוח מאוד, אך בנקודה החדשה התבטאה המלחמה בשינה במקלטים בלבד. אך לא לעולם חוסן, בנובמבר 1972 כאשר תמה אחת ההפגזות הסתבר שהפעם היתה פגיעה במרום גולן, מיכה פיכמן ז"ל נהרג ושני חברים נוספים נפצעו. ההפגזות נמשכו והנזקים ברחבי המשק רבים, רק הישיבה הממושמעת של כל הציבור במקלטים מנעה אבדות בנפש. התחושה היא שהגולן נמצא במלחמת התשה.
בתקופה זו הקיבוץ כמעט ולא גדל... חיי היום יום כללו שבועות של חיים במקלט שהפך לביתם השני של הילדים. על כתפיו הרחבות של משה תמיר הוטלה המשימה לצאת במסע פרסום לקליטה.
בספטמבר 1973 הוחלט להעלות את הילדים מהמקלטים לאחר תשעה חודשים ארוכים של שינה במקלטים.  אך השמחה הייתה מוקדמת מכיוון שבמהלך אוקטובר המתיחות הורגשה היטב באוויר והעניינים התחילו "להתחמם" בעקבות ידיעות על ריכוז כוחות סוריים בגבולות.
מלחמת יום הכיפורים (1973)
יום שישי 5.10.73 מהחטיבה הודיעו לישוב להיות בהאזנה מתמדת. יום הכיפורים יורד על המשק בשלווה יחסית, הילדים אומנם ישנים במקלטים אך זו היא עובדה שכולם כבר רגילים אליה.
6.10.1973  - שבת, יום שהחל בהפגזה ונמשך בפינוי הילדים והנשים לבית השיטה.
שלושה שבועות שהו הנשים והילדים בבית השיטה. שלושה שבועות קשים לכל אחת ואחד, בעיצומה של מלחמה קשה בה נהרגו ארבעה מחברי המשק: אברמל'ה, קובי, מנצ'י ומנחם ז"ל.
ואחר כך חזרה למשק – אוספים את השברים ומתחילים מחדש.
 
מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ   
מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  
מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  
מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  מרום גולן ראשית הקיבוץ  
 

שנת ה - 50 למרום גולן

הצרכניה וחדר האוכל

פתוח לחיים גולן

שמורת אלונים

סביבה ירוקה

מרכז איזורי

פירות גולן

תיירות מרום גולן

טוף מרום גולן

בנטל