×
×

המעפילים

באחד הימים, סמוך ליום העצמאות ה- 28 למדינת ישראל, הגיע מברק בהול לעומר וינר וזהו תוכן המברק:
"חמישה יהודים מסוריה נמלטו בעזרת הש.ב. הישראלי. כוחות או"מ וכוחות סוריה בעקבותיהם. את הקשר בארץ יצרו דרך יפה נאומה".
יפה נאומה הייתה חברת מרום גולן שהוברחה, כמה שנים קודם, מסוריה לארץ ישראל.
הבעיה הייתה להעביר את היהודים דרך כוחות האו"מ, מבלי שהאחרונים ירגישו בדבר. חשבו במשק וחשבו איך יוכלו לסייע ולבסוף הוחלט: נשלח קבוצת ילדים אל הגבול, כוחות האו"מ יחשבו שהילדים משחקים ולא חשדו. הילדים יחפשו את היהודים הנמלטים ויעבירו אותם למרום גולן.
המהירות רבה נאספה חברת הילדים של אז: כתות "ארז", "חרוב" ו-"שחף".
המבוגרים פרשו לפניהם את התכנית והחליטו לצאת בו ברגע.
וכך, בלילה חשוך, כשהירח מוסתר בין העננים ואף כוכב לא נראה בשמים, יצאו הילדים למשימה.
הם חיפשו את ה"מעפילים" אך לא מצאו אותם. הילדים רצו כבר לחזור הביתה, כשלפתע שמעו, מבין השיחים, קולות לוחשים בערבית והבינו שאלו היהודים הנמלטים. הם אותתו למסתתרים בהתאם לסימן מוסכם מראש ומבין השיחים יצאו חמישה יהודים סוריים לבושי סחבות ונושאי מזוודות ושקים. זה כל מה שהצליחו להביא מסוריה.
בהתאם לתכנית הקיפו הילדים את חמשת ה"עולים החדשים" כדי שכוחות האו"מ לא יבחינו בהם, הודיעו במוטורולה שהמשימה בוצעה והחלו ללכת לכיוון המשק.
אך בדרך קרה דבר מוזר: הגר צעקה: "הי, הנה השעון של אבא שלי, איך הוא הגיע לידו של המעפיל?" הילדים עצרו והסתכלו בתימהון ואז קרא ארנון: "והנה שקית הגרביים של הכתה שלנו, איך היא הגיעה לידיו של היהודי מסוריה?"
הילדים האירו בפנסים על ה"מעפילים" וגילו להפתעתם את הוריהם שהתחפשו ל"עולים מסוריה".
הבלגן היה גדול. את הערב סיימו הילדים בקומזיץ ליד מדורה בה דיברו עוד שעות ארוכות על ה"מתיחה הגדולה".
 

שנת ה - 50 למרום גולן

הצרכניה וחדר האוכל

פתוח לחיים גולן

שמורת אלונים

סביבה ירוקה

מרכז איזורי

פירות גולן

תיירות מרום גולן

טוף מרום גולן

בנטל