×
×

תומר הזללן

כשתומר שנפר היה קטן, הוא היה ילד מפונק ועצלן. תומר חשב תמיד שהוא מלך הפעוטון, אבל התכונה שציינה את תומר יותר מכל הייתה אהבתו לאוכל. תומר היה ילד שאהב לאכול, והרבה!
תומר תמיד אכל, גם לפני הארוחות, גם בזמן הארוחות וגם אחרי הארוחות. ולא רק, אלא שגם תמיד "גנב" לחבריו מהשולחן בפעוטון את האוכל שלהם (איזה "שובב").
עדני הייתה המטפלת של תומר, ולא משנה כמה אוכל הייתה מביאה מהמטבח, תומר גמר הכל.
בוקר אחד מצאה עדני את תומר גונח מכאבים. הילד התיישב בפינה, אחז בבטנו וצרח. לא עזרו כל ניסיונותיה של עדני להרגיע את הילד, תומר פשוט התפתל על הרצפה. לאחר דקות מספר הבינה עדני שהדרך היחידה לעודד את תומר היא להציע לו "משהו טוב". לכן פנתה אליו ואמרה: "תומר, חמוד, אולי אתה רוצה בננה?" תומר לא השיב והמשיך להתפתל.
עדני ניסתה שוב: "תומר, מתוקי, אולי אתה רוצה עוגיה מתוקה?" התגובה לכך הייתה צווחה מסמרת שער. כעת הבינה עדני, שהפעם העניין רציני, כי זאת עליכם לדעת: לא היה דבר או בעיה אצל תומר שלא נפתר על ידי אוכל.
הזעיקה עדני את הוריו של תומר, את זכריה וצביה. צביה לקחה בזרועותיה את הפעוט הצורח, אך הדבר לא עזר. מה יכול היה לקרות לתומר? עדני, מסכנה ומבולבלת, כמעט יצאה מדעתה. בינתיים הזעיקו גם את האחות. זו נתנה לו תרופה, אך גם זה לא עזר. מה עושים?
עייפים, מיואשים וחסרי אונים, התיישבו זכריה וצביה, האחות ועדני על הכיסאות בפעוטון. לפתע תפסה עדני במבטה את מלכודת העכברים שהייתה מוצבת באחת מפינות החדר. להפתעתה גילתה עדני את המלכודת פתוחה, הנקניק שחיכה לעכבר גם הוא איננו וגם עכבר אין במלכודת. מיד נגשה עדני לתומר ושאלה אותו האם הוא אכל את הנקניק של העכבר. מבין דמעותיו הצליח תומר להנהן בראשו ולהגיד "כן".
ואז נפתרה התעלומה. הסתבר שהנקניק שכב במלכודת יותר משלושה חודשים, העכברים לא הגיעו למלכודת, אך תומר הגיע. איך הצליח לפתוח את המלכודת מבלי שידו תיתפס, אן לדעת. תומר קיבל קלקול קיבה רציני שגרם לכאבי בטן נוראיים, ומאז אותו מקרה לא הסכים להכניס עוד נקניק אל פיו.

    
 

שנת ה - 50 למרום גולן

הצרכניה וחדר האוכל

פתוח לחיים גולן

שמורת אלונים

סביבה ירוקה

מרכז איזורי

פירות גולן

תיירות מרום גולן

טוף מרום גולן

בנטל